משבר הדיור בקנדה: האם יש פתרון באופק?

משבר הדיור בקנדה הפך לאחד הנושאים הבוערים ביותר במדינה, כאשר מחירי הבתים בערים הגדולות כמו ונקובר וטורונטו מרקיעים שחקים ומשאירים את הצעירים מחוץ לשוק. סיפורם של וילו יאמאוצ'י ובעלה, שרכשו את ביתם בוונקובר לפני 25 שנה במחיר צנוע של 275,000 דולר קנדי, מדגים את השינוי הדרמטי שחל בשוק הנדל"ן. כיום, אותו נכס שווה מיליונים.

ונקובר, עיר תרבותית וכלכלית בצפון-מערב קנדה, נחשבת למוקד משבר הדיור במדינה. בשנת 2000, המחיר הממוצע לבית פרטי בעיר היה כ-350,000 דולר קנדי, וכיום הוא עולה על 2 מיליון דולר. יאמאוצ'י, בת 52, מציינת כי היא ובעלה היו ברי מזל לרכוש בית בזמן הנכון, אך הדור הצעיר אינו זוכה לאותה הזדמנות.

המשבר אינו מוגבל לוונקובר בלבד. קנדה כולה מתמודדת עם יחס מחירים להכנסה מהגבוהים בעולם. בשנת 2021, ההכנסה הממוצעת למשק בית לאחר מסים הייתה כ-88,000 דולר קנדי, בעוד שמחיר הבית הממוצע הגיע ל-713,500 דולר קנדי - פי שמונה מההכנסה.

הסיבות למשבר הדיור מורכבות וכוללות היצע שאינו עומד בקצב גידול האוכלוסייה, מה שמעלה את המחירים הן לרוכשים והן לשוכרים. סוכנות הדיור הלאומית של קנדה מעריכה כי יש לבנות יותר מ-3.8 מיליון בתים בשש השנים הקרובות כדי להתמודד עם המחסור.

במערכת הבחירות הפדרלית, כל מפלגה הציגה תוכנית לפתרון המשבר. הליברלים, בראשות מארק קרני, מציעים לבנות 500,000 בתים חדשים בשנה באמצעות סוכנות ממשלתית חדשה. השמרנים, בראשות פייר פויליבר, מציעים לתמרץ ערים לבנות יותר בתים ולהסיר מיסים פדרליים על בתים חדשים.

עם זאת, ישנם מומחים כמו פרופ' פול קרשאו מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, שטוענים כי הפוליטיקאים אינם מתמודדים עם הבעיה המרכזית: העושר שנצבר על ידי בעלי הבתים המבוגרים. קרשאו מציין כי הפוליטיקאים חוששים מהסיכון הפוליטי שבניסיון לשנות את המצב.

עד שיימצא פתרון, האפשרות לרכוש בית נראית רחוקה עבור רבים. מרגרטה דובגל, מנהלת בארגון ללא מטרות רווח בוונקובר, מציינת כי האפשרויות העומדות בפני הצעירים הן לעבור לפרובינציות זולות יותר או לזכות בלוטו.