פרויקט SeaCURE: שאיבת פחמן מהים למען הסביבה

פרויקט פורץ דרך לשאיבת פחמן מהים החל לפעול בחוף הדרומי של אנגליה. הפרויקט הקטן, המכונה SeaCURE, ממומן על ידי ממשלת בריטניה כחלק מחיפוש אחר טכנולוגיות להילחם בשינויי האקלים.

ישנה הסכמה רחבה בקרב מדעני האקלים שהעדיפות העליונה היא להפחית את פליטת גזי החממה, הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית. אך רבים מהם מאמינים כי חלק מהפתרון יכלול גם לכידת חלק מהגזים שכבר שוחררו.

פרויקטים אלו, המכונים לכידת פחמן, מתמקדים בדרך כלל בלכידת פליטות במקור או משיכתן מהאוויר. מה שמייחד את SeaCURE הוא שהוא בוחן האם ייתכן ויהיה יעיל יותר לשאוב פחמן מחמם כדור הארץ מהים, שכן הוא נמצא בריכוזים גבוהים יותר במים מאשר באוויר.

כדי להגיע לכניסת הפרויקט יש לעבור מאחורי מרכז החיים הימיים בווימות' ולעבור ליד שלט שאומר 'זהירות: צלופחים עשויים לנשוך'. יש סיבה לכך שהפרויקט פורץ הדרך ממוקם כאן. זהו צינור שמתפתל מתחת לחוף הסלעי ויוצא לאוקיינוס האטלנטי, שואב מים מלוחים ומביא אותם לחוף.

הפרויקט מנסה לבדוק האם הסרת פחמן מהמים עשויה להיות דרך חסכונית להפחתת כמות גז החממה CO2 באטמוספירה. SeaCURE מעבד את מי הים כדי להסיר את הפחמן לפני שהוא שואב אותם חזרה לים, שם הם סופגים יותר CO2.

פרופסור טום בל ממעבדת הים בפלימות' מסביר שהתהליך מתחיל בטיפול בחלק ממי הים כדי להפוך אותם לחומציים יותר. זה מעודד את הפחמן המומס במי הים להפוך לגז ולהשתחרר לאטמוספירה כ-CO2.

ה-CO2 שנפלט לאוויר נשאב ומרוכז באמצעות קליפות קוקוס חרוכות, מוכן לאחסון. מי הים הדלים בפחמן מקבלים תוספת של בסיס כדי לנטרל את החומצה שנוספה, ואז נשאבים חזרה לזרם שזורם לים.

פרופסור פול הלורן, שמוביל את פרויקט SeaCURE, מציין כי שימוש במים במקום באוויר יש לו יתרונות. 'למי הים יש הרבה יותר פחמן בהשוואה לאוויר, בערך פי 150 יותר', הוא אומר. 'אבל יש לזה אתגרים שונים, הדרישות האנרגטיות לייצר את המוצרים שאנחנו צריכים לעשות זאת ממי הים הן עצומות.'

נכון לעכשיו, כמות ה-CO2 שהפרויקט הזה מסיר היא קטנה – לכל היותר 100 טון מטרי בשנה – שזה בערך טביעת הרגל הפחמנית של כ-100 טיסות טרנסאטלנטיות. אך בהתחשב בגודל האוקיינוסים בעולם, אלו שמאחורי SeaCURE חושבים שיש לו פוטנציאל.

במסמך שהוגש לממשלת בריטניה, SeaCURE ציין כי לטכנולוגיה יש פוטנציאל להתרחב באופן מאסיבי כדי להסיר 14 מיליארד טון של CO2 בשנה אם 1% ממי הים על פני האוקיינוס יעובדו.

ד"ר אוליבר גדן, חבר בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים ומומחה בלכידת פחמן, אומר כי 'הסרת פחמן היא הכרחית. אם רוצים להגיע לאפס פליטות נטו, ואפס פליטות נטו נדרשות כדי לעצור את ההתחממות הנוספת.'

הפרויקט SeaCURE קיבל מימון של 3 מיליון ליש"ט מהממשלה והוא אחד מ-15 פרויקטים פיילוטיים הנתמכים בבריטניה כחלק מהמאמצים לפתח טכנולוגיות ללכידת ואחסון גזי חממה.

יש גם את השאלה מה כמות גדולה של מים דלים בפחמן תעשה לים וליצורים החיים בו. בגיא הופר, דוקטורנט באוניברסיטת אקסטר, חוקר את ההשפעות האפשריות של הפרויקט. הוא חשף יצורים ימיים למים דלים בפחמן בתנאי מעבדה.

'אורגניזמים ימיים מסתמכים על פחמן כדי לעשות דברים מסוימים,' הוא אומר. 'אז פיטופלנקטון משתמשים בפחמן כדי לבצע פוטוסינתזה בעוד דברים כמו צדפות גם משתמשים בפחמן כדי לבנות את הקונכיות שלהם.'

הופר אומר כי אינדיקציות מוקדמות הן שהגדלת כמות המים הדלים בפחמן עשויה להשפיע על הסביבה. 'זה עשוי להיות מזיק אבל ייתכן שיש דרכים למתן את זה – למשל באמצעות דילול מראש של המים הדלים בפחמן. חשוב שזה ייכלל בדיון מוקדם.'