פני השינוי של אתרי מלחמת וייטנאם

מלחמת וייטנאם השאירה חותם עמוק על ההיסטוריה של המדינה, והאתרים שהיו פעם זירות קרב הפכו היום למוקדי תיירות פופולריים. דרך סדרת תמונות מרתקת, אנו עדים לשינויים הדרמטיים שעברו על אתרים אלו, מהעבר הקרבי להווה התיירותי.

במהלך מלחמת וייטנאם, דא נאנג הייתה בסיס מרכזי לכוחות האמריקאים והדרום וייטנאמים. בשנת 1965 נחתו שם הכוחות הקרביים הראשונים של ארצות הברית, והעיר הפכה למרכז לפעולות ואספקה. כיום, חופיה היפים, כולל החוף שכונה 'חוף סין' על ידי האמריקאים והאוסטרלים, מושכים תיירים רבים שנהנים מבתי מלון יוקרתיים.

במרכז העיר הו צ'י מין, המלון ויקטוריה, ששימש בעבר כבית מגורים לקצינים אמריקאים והותקף בשנת 1966 על ידי לוחמי הווייט קונג, עדיין עומד. חזית הבניין שוקמה, אך המרפסות הסדוקות מזכירות את עברו. התמונות מראות את החזית ההרוסה של המלון לאחר ההתקפה, לצד תמונה עדכנית של אותו מבנה.

לעומת זאת, ארמון העצמאות, שהיה בעבר מקום מגוריו ומקום עבודתו של נשיא דרום וייטנאם, נשמר כיום כאתר זיכרון. טנקים צפון וייטנאמים פרצו את שעריו ביום נפילת סייגון, והיום מוצגים שם רפליקות של אותם טנקים. בתוך הבניין, החדרים נראים כאילו הזמן עמד מלכת, ומציגים את המשרדים, חדרי האוכל והאזורים האחרים ששימשו את הפקידים.

המרכז הספורטיבי פו נואן, שבעבר היה מסלול מרוצים פו טו, שימש במהלך מתקפת הטט כבסיס לארטילריה וייטנאמית. התמונות מראות את ההכנות לירי תותח 105 מ"מ, לצד תמונה עדכנית של המרכז הספורטיבי.

העיר הו צ'י מין שומרת על ליבה ההיסטורי, כמו בית האופרה מתקופת הקולוניאליזם הצרפתי. גם בית הדואר המרכזי של סייגון, ששימש כמרכז תקשורת, עדיין עומד, ומעליו מתנשאים צריחי קתדרלת נוטרדאם של העיר. תיירים רבים נהנים ממשקה על גג מלון קרוול הסמוך, שהיה מקום מפגש לעיתונאים זרים במהלך המלחמה.

התמונות מציגות גם את השינויים ברחובות העיר, כמו המקום שבו נמכרו עיתונים עם הכותרת על נסיגת הכוחות האמריקאים, לצד תמונה עדכנית של אותו מקום. כמו כן, ניתן לראות את המקום שבו נחתו הכוחות האמריקאים בדא נאנג, וכיום ילדים משחקים שם.

הכתבה מציגה את השינויים הדרמטיים שעברו על אתרי מלחמת וייטנאם, ומזכירה לנו את ההיסטוריה המורכבת של המדינה. התמונות משמשות כחלון לעבר, ומאפשרות לנו לראות כיצד המקומות שהיו פעם זירות קרב הפכו היום למוקדי תיירות פופולריים.