מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין: מה עומד על הפרק?

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין נמצאת כעת בעיצומה, כאשר שתי הכלכלות הגדולות בעולם מתמודדות עם מכסים כבדים. היצוא הסיני לארה"ב עומד בפני מכסים של עד 245%, בעוד שבייג'ינג השיבה במכסים של 125% על יבוא אמריקאי. הצרכנים, העסקים והשוק נערכים לעוד אי ודאות, כאשר החששות ממיתון עולמי גוברים.

נשיא סין, שי ג'ינפינג, הצהיר כי ממשלתו פתוחה לדיאלוג, אך הזהיר כי אם יהיה צורך, היא תילחם עד הסוף. בייג'ינג מחזיקה בארסנל כלים להתמודד עם המכסים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, יכולה לספוג את השפעות המכסים טוב יותר ממדינות קטנות יותר. עם יותר ממיליארד תושבים, יש לה גם שוק פנימי עצום שיכול להקל על הלחץ על היצואנים שנפגעים מהמכסים. עם זאת, הממשל עדיין מתמודד עם אתגרים, אך עם מגוון תמריצים, כמו סובסידיות למכשירי חשמל ביתיים ותמריצים לגמלאים מטיילים, המצב עשוי להשתנות.

המכסים של טראמפ נתנו למפלגה הקומוניסטית הסינית דחיפה נוספת לנצל את הפוטנציאל הצרכני של המדינה. המנהיגות עשויה להיות מוכנה לסבול את הכאב כדי להימנע מכניעה למה שהם רואים כתוקפנות אמריקאית.

סין גם מחזיקה בסף גבוה יותר לכאב כמשטר סמכותני, שכן היא פחות מודאגת מדעת הקהל בטווח הקצר. אין בחירות קרובות שישפטו את מנהיגיה. עם זאת, אי שקט הוא דאגה, במיוחד בגלל חוסר שביעות רצון קיים ממשבר הנדל"ן המתמשך ואובדן מקומות עבודה.

האי ודאות הכלכלית סביב המכסים היא מכה נוספת לצעירים שהכירו רק את סין העולה. המפלגה פונה לרגשות לאומיים כדי להצדיק את המכסים המתגמלים שלה, כאשר התקשורת הממלכתית קוראת לאנשים "לעבור את הסערות יחד".

נשיא סין, שי ג'ינפינג, עשוי להיות מודאג, אך עד כה, בייג'ינג נוקטת בטון מתריס ובטוח. פקיד אחד הבטיח למדינה: "השמיים לא יפלו."

סין תמיד הייתה ידועה כבית החרושת של העולם - אך היא השקיעה מיליארדים כדי להפוך לאחד מתקדם בהרבה. תחת שי, היא נמצאת במרוץ עם ארה"ב לשליטה טכנולוגית. היא השקיעה רבות בטכנולוגיה מקומית, מאנרגיה מתחדשת ועד שבבים ובינה מלאכותית.

דוגמאות כוללות את הצ'אטבוט DeepSeek, ואת BYD, שהביסה את טסלה בשנה שעברה והפכה ליצרנית הרכב החשמלי הגדולה בעולם. אפל מאבדת את נתח השוק היקר שלה למתחרים מקומיים כמו Huawei ו-Vivo.

לאחרונה הודיעה בייג'ינג על תוכניות להוציא יותר מטריליון דולר בעשור הקרוב כדי לתמוך בחדשנות בבינה מלאכותית. חברות אמריקאיות ניסו להעביר את שרשראות האספקה שלהן מסין, אך הן נאבקו למצוא את אותה קנה מידה של תשתיות וכוח עבודה מיומן במקום אחר.

המומחיות הבלתי מתחרה של סין בשרשרת האספקה והתמיכה הממשלתית הפכו אותה ליריב מרשים במלחמת הסחר הזו - במובנים מסוימים, בייג'ינג מתכוננת לכך מאז כהונתו הקודמת של טראמפ.

מאז שהמכסים של טראמפ פגעו בפאנלים סולאריים סיניים ב-2018, בייג'ינג האיצה את תוכניותיה לעתיד מעבר לסדר עולמי בהובלת ארה"ב. היא השקיעה מיליארדים ביוזמת החגורה והדרך כדי לחזק קשרים עם הדרום הגלובלי.

הרחבת הסחר עם דרום מזרח אסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה מגיעה כאשר סין מנסה להיגמל מהתלות בארה"ב. חקלאים אמריקאים סיפקו פעם 40% מייבוא הסויה של סין - כעת הנתון הזה עומד על 20%. לאחר מלחמת הסחר האחרונה, בייג'ינג הגבירה את גידול הסויה בבית וקנתה כמויות שיא של היבול מברזיל, שהיא כעת ספקית הסויה הגדולה ביותר שלה.

"הטקטיקה הורגת שתי ציפורים במכה אחת. היא שוללת מחגורת החקלאות של אמריקה שוק שהיה פעם שבוי ומשפרת את אישורי הביטחון התזונתי של סין," אומרת מרינה יו ז'אנג, פרופסור חבר במכון ליחסי אוסטרליה-סין באוניברסיטת טכנולוגיה סידני.

ארה"ב כבר אינה שוק היצוא הגדול ביותר של סין: המקום הזה שייך כעת לדרום מזרח אסיה. למעשה, סין הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר עבור 60 מדינות ב-2023 - כמעט פי שניים מארה"ב. היצואנית הגדולה בעולם, היא עשתה עודף שיא של טריליון דולר בסוף 2024.

זה לא אומר שארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, אינה שותפת סחר קריטית עבור סין. אבל זה כן אומר שלא יהיה קל לוושינגטון לדחוק את סין לפינה.

בעקבות דיווחים שהבית הלבן ישתמש במשא ומתן סחר בילטרלי כדי לבודד את סין, בייג'ינג הזהירה מדינות מפני פעולה כזו. זה יהיה "בלתי אפשרי" עבור רוב העולם, אמר שר המסחר של מלזיה, טנגקו זפרול עזיז, ל-BBC בשבוע שעבר.

טראמפ נשאר איתן כאשר המניות צנחו בעקבות הכרזת המכסים שלו בתחילת אפריל, והשווה את המכסים המדהימים שלו ל"תרופה". אך הוא עשה פניית פרסה, והשהה את רוב המכסים הללו ל-90 יום לאחר מכירה חדה של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. ידועות גם כאג"ח אוצר, אלו נחשבו זמן רב כהשקעה בטוחה. אך מלחמת הסחר ערערה את הביטחון בנכסים.

טראמפ רמז מאז על דה-אסקלציה במתחים המסחריים עם סין, ואמר שהמכסים על סחורות סיניות "ירדו באופן משמעותי, אך לא יהיו אפס". כך, מציינים מומחים, בייג'ינג יודעת כעת ששוק האג"ח יכול לערער את טראמפ.

סין מחזיקה גם ב-700 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות. יפן, בעלת ברית אמריקאית נאמנה, היא המחזיקה הלא-אמריקאית היחידה שמחזיקה ביותר מכך.

יש הטוענים שזה נותן לבייג'ינג מנוף: התקשורת הסינית העלתה באופן קבוע את הרעיון של מכירה או הימנעות מרכישות של אג"ח אמריקאיות כ"נשק". אך מומחים מזהירים שסין לא תצא ללא פגע ממצב כזה. במקום זאת, זה יוביל להפסדים עצומים להשקעות של בייג'ינג בשוק האג"ח ויערער את היציבות של היואן הסיני.

סין תוכל להפעיל לחץ עם אג"ח ממשלתיות אמריקאיות "רק עד לנקודה מסוימת", אומרת ד"ר ז'אנג. "סין מחזיקה בקלף מיקוח, לא בנשק פיננסי."

מה שסין יכולה לנצל, לעומת זאת, הוא המונופול הכמעט מוחלט שלה על כרייה וזיקוק של אדמות נדירות, קבוצה של יסודות החשובים לייצור טכנולוגי מתקדם. לסין יש מרבצים עצומים של אלו, כמו דיספרוזיום, המשמש במגנטים ברכבים חשמליים ובטורבינות רוח, ואיטריום, המספק ציפוי עמיד בחום למנועי סילון.

בייג'ינג כבר הגיבה למכסים האחרונים של טראמפ על ידי הגבלת יצוא של שבע אדמות נדירות, כולל כמה שחשובות לייצור שבבי בינה מלאכותית. סין אחראית לכ-61% מייצור האדמות הנדירות ול-92% מזיקוקן, לפי הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA).

בעוד שאוסטרליה, יפן ווייטנאם החלו לכרות אדמות נדירות, ייקח שנים עד שסין תוכל להיחתך משרשרת האספקה. בשנת 2024, סין אסרה על יצוא של מינרל קריטי נוסף, אנטימון, החיוני לתהליכי ייצור שונים. מחירו יותר מהכפיל את עצמו בעקבות גל של קניות בהלה וחיפוש אחר ספקים חלופיים.

החשש הוא שהדבר יכול לקרות גם לשוק האדמות הנדירות, מה שיפריע קשות לתעשיות שונות מרכבים חשמליים ועד הגנה. "כל דבר שניתן להפעיל או לכבות כנראה פועל על אדמות נדירות," אמר תומאס קרומר, מנהל Ginger International Trade and Investment.

"ההשפעה על תעשיית ההגנה האמריקאית תהיה משמעותית."