האתגרים של מארק קרני כראש ממשלת קנדה

מארק קרני, ראש ממשלת קנדה החדש, ניצב בפני אתגרים רבים עם כניסתו לתפקיד. מעבר לעימותים הצפויים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, קרני מתמודד עם פערים דוריים ופוליטיים בתוך קנדה עצמה.

בבחירות האחרונות, שהתקיימו לאחר עשור של שלטון ליברלי תחת ג'סטין טרודו, נרשמה תמיכה משמעותית במפלגה השמרנית בקרב צעירים. בעוד שב-2015 הצביעו צעירים במספרים שיא לטובת טרודו, בבחירות אלו הם נטו יותר לכיוון השמרנים, בעיקר בשל דאגות כלכליות כמו מחירי הדיור ויוקר המחיה.

קונור, בן 28 מטורונטו, הוא אחד מהצעירים שהצביעו לשמרנים. לדבריו, המפלגה השמרנית מתמקדת בנושאים החשובים לו, כמו דיור ויוקר המחיה. "אנחנו תקועים במערכת שלא עובדת עבורנו," הוא אומר. "זה עבד עבור ההורים שלנו, אבל לא עבורנו."

מנגד, הבייבי בומרס, בני ה-60 ומעלה, היוו מרכיב מרכזי בהצלחת הליברלים. סקר של Abacus Data הראה כי 45% מהבוחרים מעל גיל 60 מודאגים מטראמפ, לעומת 18% בלבד בקרב בני 18-29.

בבחירות, הליברלים זכו ב-169 מושבים, שלושה פחות מהרוב הנדרש, בעוד שהשמרנים זכו ב-144 מושבים, עלייה של 25 מושבים מהבחירות הקודמות. המפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) ספגה הפסדים משמעותיים.

קרני הציג תוכניות להתמודדות עם יוקר המחיה, כולל הבטחה לבנות 500,000 בתים בשנה והפחתת מס הכנסה לחלק מהקנדים. עם זאת, פרופ' לורה סטפנסון מאוניברסיטת ווסטרן ציינה כי ההבדלים בין המצע הליברלי לשמרני בנושא זה הם בעיקר בדרגת היישום ולא בגישה.

בנאום הניצחון שלו, קרני קרא לאחדות והבטיח לייצג את כל הקנדים. אך הוא יידרש להתמודד גם עם תחושת הניכור במערב קנדה, במיוחד באלברטה, שם ראש הממשלה דניאל סמית' קראה לו לחדש את היחסים עם אוטווה.

ללא רוב מוחלט, קרני יצטרך לשתף פעולה עם מנהיגי מפלגות אחרות כדי להעביר חקיקה. ייתכן שהליברלים ינסו לשכנע חברי NDP ואפילו שמרנים לחצות את הקווים, מה שיכול להפוך את המיעוט החזק שלהם לרוב.

הקמת ממשלה אפקטיבית, כמו גם גישור על הפערים האזוריים והדמוגרפיים בקנדה, הם כעת חלק מהמשימות הרבות שעל סדר יומו של קרני.