משבר המים והדם: הודו עוצרת את הסכם האינדוס בעקבות מתקפת הטרור בקשמיר

הודו תוקפת – במילים, בצעדים מדיניים, ובברזים

העימות המתמשך בין הודו לפקיסטן על קשמיר קיבל השבוע תפנית קודרת ומדאיגה. מתקפת טרור קטלנית באתר התיירות הפופולרי בעמק באיסארן שבאזור פאהאלגאם, ג'אמו וקשמיר, גבתה את חייהם של 26 בני אדם – רבים מהם תיירים. את האחריות לקח ארגון "חזית ההתנגדות", שלוחה של לאשקר-א-טייבה — ארגון טרור שמקורו בפקיסטן ואסור לפעולה על ידי האו"ם.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הגיב בנחרצות:

"אנו נרדוף כל טרוריסט ואת תומכיו – עד קצות הארץ. רוח הודו לא תישבר," הצהיר בנאום תקיף בביהאר.

המהלכים: הודו מפעילה את כל הכלים — כולל המים

בישיבה חירום של ועדת הביטחון העליונה (CCS), הממשלה ההודית הכריזה על שורת צעדים נחרצים נגד פקיסטן:

• 🔥 השעיית הסכם המים ההיסטורי: הסכם האינדוס משנת 1960 – שתיווך הבנק העולמי – הוקפא עד להודעה חדשה. ממשלת הודו הבהירה כי הוא לא יחודש עד שפקיסטן "תחדל באורח אמין ובלתי הפיך מתמיכה בטרור חוצה גבולות".

• 🚫 סגירת מעבר אטארי: הודו סגרה את נקודת המעבר האינטגרטיבית באטארי, הגבול המרכזי בין שתי המדינות. רק נוסעים שכבר חצו ובידיהם אישורים תקפים יורשו לחזור עד 1 במאי.

• 🛂 ביטול פטור הוויזות של SAARC לפקיסטנים: כל ההיתרים לפקיסטנים במסגרת הסכמי SAARC בוטלו. מי שנמצא כעת בהודו נדרש לעזוב בתוך 48 שעות.

• 🛑 הכרזת נספחי ההגנה כ"אישיות בלתי רצויה": הודו גירשה את נספחי ההגנה הפקיסטנים מהשגרירות בניו דלהי, והחזירה את נציגיה מאיסלאמאבאד.

• 📉 צמצום ייצוג דיפלומטי הדדי: מספר אנשי השגרירויות של שתי המדינות יופחת מ-55 ל־30 בלבד עד 1 במאי.

• ✋ הפסקת הנפקת ויזות לפקיסטנים: כל שירותי הוויזה לאזרחי פקיסטן הושעו לאלתר. מי שנמצא כעת בהודו מתבקש לעזוב עד 27 באפריל, למעט חולים המחזיקים בויזה רפואית, להם ניתנה שהות עד 29 באפריל.

• 🇮🇳 הפחתת הסמלים בטקס הסגירה בעמדות הגבול: טקס הסגירה הססגוני בעמדות הגבול באטארי, חוסייניוואלה וסאדקי צומצם. הלחיצות הידיים הסמליות בוטלו, והשערים יישארו סגורים. לפי משמר הגבול ההודי (BSF): "שלום ופרובוקציה לא יכולים לדור בכפיפה אחת."

מים כקלף מלחמה

במבט לעתיד, השעיית הסכם האינדוס היא אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה הדיפלומטית של תת-היבשת. המים הזורמים מקשמיר אינם רק משאב חיוני – הם קו החיים של מיליונים בפקיסטן. אם הודו תמשיך ותממש את האיום להטיית הנהרות באמצעות סכרים – מדובר בצעד העלול להצית עימות צבאי.

ומנגד – בעוד העולם עוקב בדריכות, הפוליטיקה של המים חוזרת לקדמת הבמה. מתברר שבלחיצת שסתום, אפשר להפעיל יותר לחץ מאשר בכל איום צבאי.